אחותי החופרת

"ללמוד היסטוריה שאפשר לגעת בה" – הסיפור של אחותי הארכיאולוגית הדר אזרד והדברים שהיא מצאה מתחת לאדמה

כתב: ניתאי הר-טוב, ביה"ס אלונים-שער הנגב

הדר אזרד, בת 32 מקיבוץ רוחמה בצפון הנגב היא ארכיאולוגית, וגם אחותי. כיום הדר עובדת ביחידת ההדרכה של רשות העתיקות ומדריכה קבוצות בגילים שונים במחוז דרום. את העבודה כארכיאולוגית התחילה כי המקצוע והלימודים סיקרנו אותה, ובנוסף אהבה את העובדה שזו עבודה שמערבת המון פעילות פיזית, לעומת ישיבה רצופה במקום אחד. החפירות עצמן הן כיפיות וחווייתיות, והסטודנטים לארכיאולוגיה יוצאים יחד לסיורים בשטח ומגלים מקומות וממצאים חדשים – "ההרגשה היא כמו קייטנת קיץ שבה זוכים להכיר אנשים חדשים מכל העולם", סיפרה הדר. "זו חוויה ללמוד היסטוריה שאפשר לגעת בה ולגלות אותה, וגם לחקור וללמוד על דברים שהיו כאן הרבה לפנינו". בעבודתה היא חוקרת בעיקר תקופות קלאסיות שכוללות בתוכן את הארכיאולוגיה של תרבות יוון ורומא, את תחילת הנצרות בארץ ישראל וגם את תקופת הברזל שקשורה לסיפורי התנ"ך בארץ.

הדר אזרד ביום עבודה מתחת לאדמה

בין הדברים המעניינים שגילתה היה מטבע זהב נדיר בחפירה בתל שמרון (עמק יזרעאל), אשר דרש פענוח אצל מומחה מרשות העתיקות. "המטבע היה יפה מאוד וגדול, ויצא מהאדמה נוצץ כמו תכשיט שנוצר ממש עכשיו". גם בתל מגידו בצפון הארץ, בו הדר עבדה, התגלו הרבה תכשיטים שהיו שייכים לאנשים העשירים ביותר שחיו באזור ובהם טבעות בצורה של חיפושית, עגילי זהב וקופסאות תכשיטים עשויות משנהב, משובצות באבנים יקרות. לדעת הדר, אחת התגליות המרגשות שלה הייתה שלדים של תינוקות שנקברו בתוך כדים מתחת לרצפות הבתים. ראשם וצווארם היו מעוטרים בשרשרות מצדפים ועצמות. בתקופות העתיקות תינוקות ופעוטות רבים לא הצליחו לחיות מעבר לגיל 5, והיה ניתן לראות זאת דרך הקברים הרבים שנמצאו.

ואם מוצאים פריט כזה במהלך טיול, מה לעשות?

הדר ממליצה להתקשר מיד לרשות העתיקות, ומסבירה שכאשר לוקחים פריט ארכיאולוגי הביתה הוא משמש בעיקר כמיצג אומנותי, אבל לא תהיה לנו יכולת לספר על הפריט יותר מדי בלי ההקשר הארכיאולוגי, כלומר המיקום המדויק שבו הוא נמצא. לכן, עדיף להשאיר את הפריט במקום בו הוא נמצא ולהודיע מייד לרשות העתיקות על מנת שארכיאולוגים יוכלו לחקור אותו: לנסות להבין למי היה שייך ולמה הוא שימש. בנוסף, רשות העתיקות לרוב מעניקה תעודת הערכה לאותם אנשים בעלי עיניים חדות אשר מצאו את הפריט הארכיאולוגי.

רשות העתיקות – 073-3507000

עגיל שנמצא בתל מגידו, צפון הארץ צילום: רשות העתיקות