"מאז שהייתי ילדה קטנה היא הייתה אומרת לי: תחייכי אל העולם והעולם יחייך אלייך בחזרה" – מספרת ליאת בן אליהו גיני, הבת של סועד בן אליהו (מוכתר) ז"ל
כתבה: שיר גיני, ביה"ס אלונים – שער הנגב
סבתא שלי, סועד ז״ל, עלתה לארץ מעיראק בשנת 1952, ובאותה השנה הכירה את איתן והם התאהבו. לאחר שעלו לארץ, הם התחתנו והקימו משפחה. בהתחלה הם גרו בירושלים, ומספר שנים וארבעה ילדים אחר-כך המשפחה עברה לראשון לציון, ומאז הם שם.
ליאת בן אליהו גיני, ביתה של סועד מספרת כיצד גילו אצל אמא שלה את מחלת הסרטן: ״סבתא התעוררה יום אחד עם כאבים חזקים בצד שמאל של החזה. חששנו שזה קשור ללב ומיד הזמנו אמבולנס. לאחר שהוא הגיע ובדקו אותה ראו שזה לא קשור ללב. בכל זאת, לקחו אותה לבית החולים ועשו לה בדיקות. לאחר כמה ימים אמרו שכנראה מדובר בסרטן״.
הסרטן שגילו אצלה היה מסוג ״סרקומה״, סרטן של רקמות רכות וגידולי שלד, שהוא מאוד נדיר למבוגרים. ליאת מספרת שהיה לה מאוד קשה כאשר גילו אצל אמה את המחלה: ״התפרקתי לחלוטין. הייתי בהלם, עצובה, מודאגת ומבוהלת. התלבטתי כיצד לספר לילדים שלי, שהיו אז קטנים. לא סיפרתי מיד, חיכיתי עד שאעכל קצת ועד שנבין בפני מה אנחנו עומדים. כשהתחילו הטיפולים והאשפוזים בבית החולים נאלצתי להעדר הרבה מהבית כדי ללוות אותה, אז סיפרתי לילדים בעדינות, ולכל אחד מהם בהתאם לגילו ויכולת ההבנה שלו.״
