זיוה גרמדאייט משתפת את סיפור עלייתה מאתיופיה בשנת 1980: "תמיד האמנו שנצליח להגיע אל ישראל כי היינו מחוברים למדינה בצורה הדוקה"
כתבה: שירה יפת, ביה"ס הרא"ה
זיוה גרמדאייט בת 42 נולדה בכפר אולקראיט בתוך מילומומו באתיופיה ומשתפת שזהו לא שמה האמיתי, "שמי המקורי הוא זנבו שפירושו גשם באמהרית". באותה תקופה לא היו מכשירי אולטרסאונד בשביל לדעת את מין העובר או מה קורה בתוך הרחם. "היא ילדה את אחי ולאחר כמה דקות באופן מפתיע יילדה אותי. זו הייתה הפתעה בשביל כולם והוריי ראו זאת כברכה, כמו גשמי ברכה ולכן בחרו בשם זנבו".
הכפר שנולדה בו היה קרוי גם "בית ישראל" והיא ומשפחתה גרו בנפרד מהנוצרים. "בסך הכל הייתה לנו שכנות טובה וגם היו כללים מאוד ברורים כדי למנוע עימותים ואנחנו שמרנו מאוד בכל מה שקשור לקדושה וטהרה", נזכרת זיוה. בנוסף ציינה שבמשך שנים רבות הם חלמו על ירושלים ושישראל הייתה התקווה והחלום. "לא הייתה לנו דרך להגיע לישראל ולא ידענו בדיוק איך עושים את זה אבל תמיד האמנו שנצליח להגיע כי היינו מחוברים למדינה בצורה הדוקה". אמא שלה סיפרה שמישהו בכפר שלהם קנה רדיו כדי להאזין לכל מה שקורה בישראל: "בתקופות הקשות של ישראל, כולם התאספו כדי להאזין מה מתרחש שם וברגעי המלחמה התפללנו לשלום ישראל. היינו כל כך קשורים לישראל בצורה שחשבנו שאנו ממש שם ומנסים לעזור".

יום אחד הגיעה שמועה לכפר ששני יהודים מחפשים אנשים נוספים שמעוניינים להצטרף אליהם למסע עד ישראל, "ברגע ששמענו את זה ידענו שזו ההזדמנות שלנו. אפילו מבלי שראינו אותם החלטנו להצטרף אליהם. יצאנו ביום חמישי בלילה כי לא רצינו שהנוצרים יראו אותנו, ואסור היה לנו לצאת מאתיופיה". באותם הימים, משפחתה של זיוה הייתה בעלת 6 ילדים ואימה הייתה בהריון. "יצאנו למסע ברגל שעות רבות ושתינו מים כמה שרק היה אפשר. ביום שישי לקראת שבת, החלטנו לנוח כי בשבת אנחנו לא יכולים להיות בתזוזה. שיחררנו את החמורים בשביל שיהיה גם להם זמן לנוח. שודדים הבחינו בנו, הכניסו אותנו למקום חשוך ודרשו כסף".

זיוה מספרת שאמא שלה השגיחה על הילדים ושמה לב שאחד מהיהודים שליוו אותם במסע לישראל כנראה איבד את הדרך. "התקדמנו עד כמה שיכולנו ומרוב החושך לא ראינו איפה ישנו. בבוקר גילינו שישנו בשדה חרקים ונחשים ושהייתה לנו השגחה פרטית לאורך כל המסע". זיוה ומשפחתה הצליחו לצאת מאותו המקום והיא מספרת שזמן קצר לאחר מכן חיפשו שטח להתמקם בו כי נכנסה שבת והמים נגמרו. "אימי אמרה לכולם שלהמשיך בדרך זהו פיקוח נפש כי יש תינוקות וילדים וזה מסוכן, אבל לא הקשיבו לה. אז היא בחרה להמשיך לבדה ולאט לאט הנשים הצטרפו ואחריהם גם הגברים. לבסוף הצלחנו למצוא את הדרך לישראל וכשהגענו לארץ אימי ילדה בן וקראנו לו ישראל". כיום זיוה היא מורה לטיפול מיוחד בבית הספר הרא"ה בשדרות בתוכנית "פותחים עתיד".






